לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Dance With SomeBody


I'm Falling In Love With Your Favorite Song

Avatarכינוי:  Topsy Kretts

בת: 32




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2020    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

7/2020

Breathing


מאז שהייתי צעירה, סביב גיל 11 פחות או יותר, אני זוכרת את התחושה הזאת.
אני מנסה לקחת אוויר, לנשום, ולא מצליחה להכניס מספיק אוויר,
כאילו משהו נתקע ולא מאפשר לי להכניס את כל האוויר שאני צריכה.
אני זוכרת שזה היה קורה בעיקר בערב,
הרבה לפני שאבא שלי בגד וההורים התגרשו,
הרבה לפני שנוצלתי מינית בתוך מערכת יחסים שעד היום לא לגמרי ברור לי איך נכנסתי אליה,
הרבה לפני שהיו לי הדאגות שיש לי היום.
אפילו התייעצנו עם רופא לגבי זה פעם אחת, והוא אמר שזה סתם כי אני חושבת על זה,
ושאני לא אחשוב על הנשימה והיא תסתדר לבד.

יש תקופות שזה ממש בלתי נסבל וקורה לי כל יום ואפילו כל היום,
ויש תקופות שזה לא קורה בכלל, או קורה מעט.
לפני כמה שנים, במהלך התואר, היתה לי שיחה עם חבר טוב על הנושא,
זאת היתה הפעם הראשונה שחשבתי על כיוון של חרדה.
אבל עד היום אני לא בטוחה אם מתאים לי להגדיר את זה כחרדה,
אולי כן, אבל זה לא מרגיש לי חמור, ולא מרגיש לי שיש סימני חרדה נוספים שמתלווים לזה.

פחות או יותר באותה תקופה של השיחה עם אותו חבר, שמעתי במקרה ברדיו שיר של אריאנה גרנדה
(מפתיע, כן, זה לא הסגנון המוזיקלי ששולט בפלייליסט שלי, אבל אם להיות כנה יש לה הרבה שירים שכיף לי איתם),
לשיר קוראים כמעט כמו הכותרת של הפוסט- Breathin'

הקשבתי לשיר, למילים, וקראתי משהו שאריאנה אמרה לגביו:

"It's about anxiety and feeling like you can't…

you know, when you can't get a full breath? 

It's like the worst feeling in the whole world. 

It's a song about that feeling."

קראתי את השורות האלה, ופתאום הרגשתי כאילו פעם ראשונה מישהו מבין את ההרגשה הזאת, 
פעם ראשונה שנתקלתי בתיאור מדויק של התחושה שמלווה אותי כל כך הרבה שנים.
לא מצליחה לנשום. לא מצליחה לקחת נשימה (שאיפה) מלאה.
אז תודה על זה אריאנה. תודה.



מצרפת את השיר עם המילים-




וכדי לאזן, שיר של Pearl Jam-





♥ Topsy Kretts ♥
נכתב על ידי Topsy Kretts , 26/7/2020 11:22   בקטגוריות אישי, זכרונות, על עצמי, תקופות, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יש כאן חיים.


אני נעלמתי מכאן. וגם כאן נעלם ממני. מכולנו.
כל כך נעים לי לגלות שהצליחו להחזיר לנו את הבית הזה,
קשה לי שהכל איטי ושמרגיש שדי ריק פה, אבל אין לי תלונות, ככה זה כשאין משאבים,
ואני עסוקה בלהוקיר תודה.

כל כך הרבה דברים קרו והשתנו מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן, 
אני לא מתכוונת לנסות להשלים את הפער,
אני רק רוצה לחזור למה שהיה לי חסר כל כך.
לכתוב.

הכתיבה בשבילי הייתה בעיקר דרך לעבד את כל מה שקורה לי בחיי,
זה לגמרי הלך לי לאיבוד באיזשהו שלב, התחלתי לכתוב סתם בשביל לכתוב, ואז בשלב מסוים פשוט הפסקתי לכתוב.
אני מקווה שזה שאני כאן עכשיו אומר שאני חוזרת לזה, הנפש שלי עברה תהפוכות,
מנגנוני ההתמודדות שלי נסדקו, נקרעו, אני עכשיו מחשבת מסלול מחדש.

אני בשלבי מעבר, מעברים, הכל משתה עכשיו, אני לא יודעת מה יותר קשה, גיל ההתבגרות או סוף ה20.
בגיל ההתבגרות מצופה ממך לעבור תהפוכות, מצופה ממך להתבגר, אבל עדיין יש לך מקום לטעויות,
מקום להישאר ילד.
ועכשיו זה השלב בו מחליטים. כל כך הרבה החלטות.
זה מרגש, אבל זה גם מפחיד, לי זה מפחיד, אותי זה מפחיד.

אז מזל שחזרתי, מבטיחה לכתוב.




♥ Topsy Kretts ♥



נכתב על ידי Topsy Kretts , 5/7/2020 17:31   בקטגוריות אישי, תקופות  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTopsy Kretts אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Topsy Kretts ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)